בס"ד
כח המילה כל כך עצום.
לעתים אנחנו פוטרים את ידידינו במילה אחת ולעתים לא יודעים ולא מכירים - לא מודעים כלל לעוצמתה.
וחבל!
כי מילה אחת, יכולה להיות קש
ומילה יכולה להיות גם להיות חבל.
מילה יכולה להיות הקש ששבר את גב הגמל:
אדם יוצא מביתו שחוח וכולו יאוש. מחשבות אבדן ואין בו כוח חיים, והנה פוגש הוא חבר, מכר - אותו חבר נעצר לשוחח עימו. שומע ומגיב. מילה שיאמר לו החבר תקבע אולי את המשך יומו, אולי גם את המשך חייו...
מילה מבקרת, בוחנת, מוכיחה ומחנכת יכולה לרופף אותו לחלוטין ולחסל את מעט הכוח שנותר בו.
אבל מילה יכולה גם להיות חבל הצלה ממש:
אדם יוצא מביתו שחוח, נפול, יאוש גמור ואין כוח. הוא פוגש חבר, מכר - נעצרים לשוחח. כמה מילים, האזנה, תגובה. מילה טובה ונכונה: מחמאה, פירגון, חיזוק והבעת תמיכה וחיבה - גבו יתיישר, עיניו יתמלאו אור וכוחות חדשים יזרמו בו.
"חיים ומוות ביד הלשון" אמר שלמה המלך (משלי יח, כא).
לכן, אמרו חז"ל: "הוי דן את דבריך, עד שלא תוציאם מפיך" (כלה רבתי, ה) - היה שקול, אל תוציא מלים מפיך בפזיזות.
חשוב היטב: מה אתה אומר בעצם? למה אתה אומר זאת? איך יגיב השומע על דבריך?
אדם הולך - המלים נשארות אחריו.
חשוב לזכור ולהכיר בעוצמת המלים. כוחם כה עצום. אם נבין כמה - נדע לברור אותן אחת לאחת כאבנים יקרות.
ואם אין מלים מתאימות - מוטב לשתוק, כי לעתים האזנה ללא תגובה, רק בהטיית ראש ובאמפטיה, כוחה רב והיא יכולה לחזק ולנסוך כוח בשומע. לעודדו להמשיך ולחזקו באחיזה אמיצה ובמבט טוב.
ואם נרצה להשתמש במלים, נזכור -
כוח המלים הוא עצום!
ולוואי ורק נבנה איתן...
כח המילה כל כך עצום.
לעתים אנחנו פוטרים את ידידינו במילה אחת ולעתים לא יודעים ולא מכירים - לא מודעים כלל לעוצמתה.
וחבל!
כי מילה אחת, יכולה להיות קש
ומילה יכולה להיות גם להיות חבל.
מילה יכולה להיות הקש ששבר את גב הגמל:
אדם יוצא מביתו שחוח וכולו יאוש. מחשבות אבדן ואין בו כוח חיים, והנה פוגש הוא חבר, מכר - אותו חבר נעצר לשוחח עימו. שומע ומגיב. מילה שיאמר לו החבר תקבע אולי את המשך יומו, אולי גם את המשך חייו...
מילה מבקרת, בוחנת, מוכיחה ומחנכת יכולה לרופף אותו לחלוטין ולחסל את מעט הכוח שנותר בו.
אבל מילה יכולה גם להיות חבל הצלה ממש:
אדם יוצא מביתו שחוח, נפול, יאוש גמור ואין כוח. הוא פוגש חבר, מכר - נעצרים לשוחח. כמה מילים, האזנה, תגובה. מילה טובה ונכונה: מחמאה, פירגון, חיזוק והבעת תמיכה וחיבה - גבו יתיישר, עיניו יתמלאו אור וכוחות חדשים יזרמו בו.
"חיים ומוות ביד הלשון" אמר שלמה המלך (משלי יח, כא).
לכן, אמרו חז"ל: "הוי דן את דבריך, עד שלא תוציאם מפיך" (כלה רבתי, ה) - היה שקול, אל תוציא מלים מפיך בפזיזות.
חשוב היטב: מה אתה אומר בעצם? למה אתה אומר זאת? איך יגיב השומע על דבריך?
אדם הולך - המלים נשארות אחריו.
חשוב לזכור ולהכיר בעוצמת המלים. כוחם כה עצום. אם נבין כמה - נדע לברור אותן אחת לאחת כאבנים יקרות.
ואם אין מלים מתאימות - מוטב לשתוק, כי לעתים האזנה ללא תגובה, רק בהטיית ראש ובאמפטיה, כוחה רב והיא יכולה לחזק ולנסוך כוח בשומע. לעודדו להמשיך ולחזקו באחיזה אמיצה ובמבט טוב.
ואם נרצה להשתמש במלים, נזכור -
כוח המלים הוא עצום!
ולוואי ורק נבנה איתן...